ג'סר אלזרקא ממוקמת באזור "השרון הצפוני" ויושבת לאורך חוף הים התיכון, היא מרוחקת באמצע בין ת"א לחיפה, במרחק של כ 40 ק"מ מכל אחת.
לא הרחק משם נמצא כפר פרדיס וזכרון יעקב. הכפר תחום במעגן מיכאל בצפון, כביש החוף במזרח, קיסריה בדרום וכמובן הים התיכון במערב. וכן ממזרח נמצא בית חנניה אשר יושב על כביש 4. לכפר יש שתי כניסות, הישנה אשר עוברת דרך מנהרה מתחת לכביש החוף, והצפונית החדשה אשר עוברת בגשר מעל לכביש החוף.
הכפר הוקם כבר בשנת 1922 אם יש ציוני דרך לקיומו עוד לפני, אך האכלוס העיקרי של הכפר נבע מ 3 סיבת עיקריות:
1- נוודים
2- ניידות ובריחה מנקמת דם.
3- אירועי הנכבה 1948.
תושבי הכפר משתייכים ליותר מ 20 משפחות, אשר הגדולות שבהן הן, עמאש 40% וג'ורבאן 30%.
שורשים:
משפחת עמאש: שורשי המשפחה חוזרים לכפר קדום אשר יושב בגדה המערבית, ארבעה אחים, אחמד, עיסא, ועלי הגיעו מקדום והתיישבו באזור "כבארה" בקרבת המקום עוד לפני 1900.
משפחת ג'רבאן: כשמה, שורשיה חוזרים לאזור "ג'רבה" בגבול ירדן עירק, הם היו נוודים שעברו מאזור לאזור והגיעו ל "נעמה אלחוסן" - חדרה היום, ומשם הגיעו לאזור כברה על רקע נקמת דם.
משפחות ג'רבאן ועמש יצרו יחד 86 משפחות עוד ב1915.
משפחות אחרות:
משפחת שהאב: היגרו מהר חוראן בסוריה עוד ב 1930.
משפחת נג'אר: היגרו מאזור אלעריש עם הצבא של אברהים פאשה.
שאר המשפחות הקטנות התגוררו בג'סר אל-זרקא לאחר נישואיהן של צעירות רבות עם צעירים מכפרים סמוכים, ולאחר מכן התיישבו בכפר ג'סר אל-זרקא.
בשנת 1924 הברון רוטשילד גילה את ביצות כברה והחלו במהלכי הייבוש, ומשם תושבי ג'יסר התיישבו באזור הנוכחי.
כל משפחה (בעל ואשה) קיבלה 32 דונמים, מתוכם 26 דונמים מצפון לנחל ו -16 דונם מדרום לנחל (נהר זרקה).